פירוש מאת הרב ארז משה דורון חלק #3

שה״לא טוב״ יקח אותך

“פעם אחת היה מתוועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברוגז עליה, ונזרק מפיו דיבור: “שהלא טוב ייקח אותך”. כשהנשמה נמצאת אצל המלך, בעולם הרוחני, המופלא, לפני שהיא יורדת לעולםהזה, טוב לה. אבל פתאום קורה משהו. אם אנחנו מסתכלים בסיפור אנחנו לא מצליחים לראות למה זה קורה. “פעם אחת היה מתוועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברוגז עליה”. למה? מה היא עשתה? היא הרי לא עשתה שום דבר רע. גם אנחנו, לפני שבאנו לעולם, לא עשינו רע. אבל בכל זאת נגזרה עלינו גזרה לרדת לעולם הזה, העולם ה”לא טוב”. “שהלא טוב יקח אותך”, לא כעונש, אלא כמבחן, ככור היתוך, כמקפצה לדרגה רוחנית נעלה. המבחן שלנו הוא לבוא לעולם, לרדת למקום שכל המהות שלו היא צמצום. אנחנו לא רואים כאן את הטוב, את הקדוש ברוך הוא. אנחנו לא רואים את הנשמה שלנו, אנחנו לא רואים אור רוחני. מה אנחנו רואים? אנחנו רואים בעיניים של גוף, דברים גופניים. וכך יש לנו אפשרות לטעות ולחשוב, שכל מה שיש במציאות זה רק דברים חומריים. למרות שעם קצת התבוננות נוכל לראות שכולנו חשים שיש משהו מעבר לחומר. הרי כל אדם מאד יעלב אם יגדירו אותו רק בתור בשר ועצמות עם משקל מסוים וצבע עיניים מסוים. לכל אדם חשוב להאמין שהוא משהו מעבר להגדרות הגשמיות. אבל אנחנו צריכים לבוא לכאן ולהתנסות ב”לא טוב”. אפשר דרכו להכיר את הטוב, אבל כיוון שהוא בנוי מצמצומים, מהסתרה, מגבולות, אז הוא נקרא “לא טוב”.

המלך בצער על בתו שאבדה, למרות שהוא עצמה גזר עליה להיקלע אל ה”לא טוב”. אבל אם הוא כל כך בצער, הוא הרי המלך, הוא שולט על כל המדינה. הוא יכול לשלוח שוטרים, חיילים, צבא שלם, הוא יכול להפוך את כל המדינה ולחפש אותה, עד שהוא ימצא אותה. למה הוא לא עושה את זה? אם הוא לא עושה כלום סימן שלמרות כל הצער הוא לא חוזר בו. הוא מצטער, אבל זו לא הייתה פליטת פה או טעות. יש לו כוונה בזה. יש לו תוכנית ומטרה. כמו שהורים לפעמים צריכים לשלוח את הילד שלהם לדבר לא נעים. כואב להם, אבל אין ברירה, זה לטובתו. לקחת את הילד שלהם לרופא, לחנך אותו, להגיד לו שמה שהוא עשה זה לא בסדר, זה לא נעים להם, זה צר להם. אבל מצד שני, הם מבינים שזה מה שצריך. כך סיפור הנשמה שלנו שיורדת לעולם. זה לא נעים, אבל יש לזה תכלית. זה הכרחי.

“ונזרק מפיו דיבור: שה”לא טוב” יקח אותך. בלילה הלכה לחדרה ובבוקר לא ידעו היכן היא”. בלילה, כאשר המציאות של אור ה’ נעלמת, והנשמה יורדת לתוך העולם הזה לעיבור, זה המצב של “בלילה הלכה לחדרה”. ובבוקר, כשהיא מתגלה בעולם, “לא ידעו היכן היא”. אם נסתכל על תינוק שנולד, לא נראה את הנשמה שלו. רואים משהו חמוד, כי הקדוש ברוך הוא טבע בילד משהו שימצא חן בעינינו. אבל לא רואים דעת, לא רואים שכל, לא רואים רוחניות.

 

"שהלא טוב יקח אותך", לא כעונש, אלא כמבחן, ככור היתוך, כמקפצה לדרגה רוחנית נעלה.

“והיה אביה מצטער מאד והלך לבקשה אנה ואנה”. לקדוש ברוך הוא מאד צר. צר לו על המצב שלנו. מצב בו הנשמה האינסופית שלנו נמצאת בתוך גוף, בתוך עולם גשמי, עם צרכים גשמיים. דמיינו לעצמכם ילדה קטנה שהולכת לעבוד בבניין. הלב נקרע, אתה לא יכול לראות כזה דבר. כזאת עדינות, איך שייך שכזה יצור טהור יסחוב מריצות מלאות לבנים? אומר רבי נחמן: זה המצב שלנו. יש בתוכנו ישות טהורה כמו בת מלך, נסיכה, כמו באגדות. והנסיכה כל כך עדינה, כל כך מיוחדת, כל כך אהובה, אבל איפה היא נמצאת בכלל? מי רואה אותה? מי מרגיש אותה? היא עסוקה בדברים כל כך מגושמים, כל כך רחוקים מהמהות האמיתית שלה. לכן אביה מצטער מאד. למרות שהייתה לו תוכנית בגללה הוא שלח אותנו לכאן, אבל זה צר לו. “והלך לבקשה אנה ואנה”. איך הוא הלך לבקשה? אם הוא היה רוצה למצוא אותה, אז שישלח צבא כמו שאמרנו, שיעשה מה שמלך יכול לעשות, שיכריז על מתן פרס למי שמוצא אותה. אבל מה פירוש: “הלך לבקשה אנה ואנה”? איפה הוא מחפש אותה? איך הוא מחפש אותה? כנראה שהמלך פועל במישור הרוחני. הוא לא עושה משהו גשמי בשביל למצוא אותה. אולי הוא קורא לה…

רבי נחמן אומר שלסיפור הזה דווקא, “מעשה מאבידת בת מלך”, יש את הכוח לעורר באדם את ההרגשה הזו. היא אמנם לא כל כך נעימה, אבל בסופו של דבר היא זו שמניעה את האדם, כיוון שכאשר הוא מרגיש שהוא לא במקום, הוא הולך לחפש מה המקום שלו. כלומר, בסופו של דבר ההרגשה הזאת מביאה תועלת, למרות שרוב האנשים מעדיפים לא להרגיש אי נעימות. מעדיפים להסיח את דעתם מאי הנעימות. אבל באמת אנחנו רואים גם בסיפור הזה, שאי נעימות לוקחת את האדם קדימה, אם הוא עושה איתה עבודה, אם הוא הופך אותה למנוע ולא נבהל ממנה.

מתוך הספר ״כנפיים״
Share:

Leave a Reply

2019 © The Lost Princess - by EBDPost
Skip to content