שביל מן הצד

March 29, 2020 by gadi in גדי פיינגולד ⋅ פירושים ⋅ רבי נחמן

אז ככה, במסיבת הסיום של כיתה י, יצאנו לחפש את הנסיכה האבודה ולהחזיר אותה הביתה. לצורך מילוי המשימה קיבלתי משרת, סוס, ומעות. המשרת – לב שמרגיש ואוהב. הסוס – גוף צעיר ובריא, שיקח אותי לאן שארצה. והמעות? אתם יודעים איך זה, כל דבר בעולם הזה עולה כסף. ויצאנו לדרך.
צופים, כיתה י״א, בסוף הפעולה כולם מתכנסים באולם כזה עם פסנתר עומד בפינה. אני יושב עם שני חברים, מנגן להם את הסולו של Riders on the Storm, והם מבסוטים! אז הרכזת של השבט קוראת לי הצידה.
״גדי, אתה יכול לנגן משהו שיש עליו יותר קונצנזוס? כמו למשל אריק איינשטיין?״
אוי כמה ששנאתי את הקונצנזוס הזה… כשהגעתי לארץ מקליפורניה בגיל 13, לא הכרתי את הסרטים שכולם ראו, או את השירים שכולם שמעו. גם לא רציתי להכיר. זה נראה לי עלוב. עם כל הכבוד ל״אלכס חולה אהבה״, במקום שממנו באתי, זה לא סרט. בחזרה לעתיד, זה סרט!

המשרת: נראה לי הלכנו לאיבוד.
אני: לא הלכנו לאיבוד!
המשרת: הלכנו לאיבוד. חשבתי שיש לך תוכנית. זה חלק מהתוכנית שלך?
אני: אני מחפש איזה רמז, סימן.
המשרת: מה אתה מחפש?
אני: אני לא יודע…

אתה יכול לנגן משהו שיש עליו יותר קונצנזוס? כמו למשל אריק איינשטיין?״
אוי כמה ששנאתי את הקונצנזוס הזה…

המשרת: אז איך תדע שמצאת?
אני: אני אדע.
המשרת: תשמע, זה לא עובד ככה. דבר ראשון, חם פה במדבר, ואני מזיע. אתה לא אמרת שנצטרך להזיע. דבר שני…
אני: אתה רואה את זה?
המשרת: את מה? אני לא רואה כלום. מזיעות לי העיניים.
אני: יש פה איזה שביל מן הצד…
המשרת (מסתכל): זה לא נראה לי. בוא נחזור לדרך הרגילה, ככה לא נלך לאיבוד.
אני: ככה גם לא נגיע לשום מקום. ניסינו את הדרך הרגילה ואין לנו אפילו קצה חוט. עכשיו תראה איזה יופי, יש לנו כאן שביל חדש. בתולי, מלא אפשרויות! שביל שאף אחד לא הלך בו אף פעם.
המשרת: אז למה שנהיה כאן אנחנו?! תקשיב, אנשים לא רוצים שביל מן הצד. הם רוצים אריק איינשטיין. משהו שיש עליו קונצנזוס. אף אחד לא עושה מוסיקה כזאת.
אני: מה אכפת לי מה כולם עושים?
המשרת: לי אכפת. אתה לא רוצה שיאהבו אותנו? יש סיבה שאף אחד לא הלך בשביל הזה. זה מבוי סתום. אם אף אחד לא היה כאן אף פעם, סימן שאין כאן מה לחפש!
אני: או… שזה סימן שמה שיש כאן מחכה רק לנו. בוא.

Share:

Leave a Reply Cancel reply

2019 © The Lost Princess - by EBDPost